15 נקודות מבט שיכולות להרחיב את המפה

אנחנו חווים את המציאות דרך זיכרונות, אמונות, ציפיות ותשומת לב. המפה שלנו חשובה — והיא תמיד חלקית.

שני אנשים יכולים לחוות את אותו אירוע בצורה שונה, משום שכל אחד מגיע עם היסטוריה, ערכים וצרכים אחרים.

אפשר להיות סקרנים לגבי הדרך שבה אדם אחר מבין את העולם, גם כאשר אנחנו חושבים אחרת.

התגובה שלנו מושפעת מהמשמעות שנתנו למצב, לא רק מהאירוע עצמו.

לפעמים היכולת קיימת אך אינה נגישה בזמן לחץ. משאבים יכולים להיות פנימיים, נלמדים או להגיע מאנשים וסביבה.

נשימה, יציבה, שינה, מחשבות ורגשות משפיעים זה על זה. שינוי קטן בחלק אחד עשוי להשפיע על המערכת.

ככל שיש לנו יותר תגובות אפשריות, כך גדלה הגמישות שלנו במצבים מורכבים.

חזרה חזקה יותר על אותה פעולה אינה תמיד הפתרון. גמישות מאפשרת ניסוי, למידה והתאמה.

מי שמסוגל להתאים את התגובה, השפה והקצב למצב מקבל יותר אפשרויות פעולה.

טון, שתיקה, מבט, תזמון, יציבה והתנהגות מעבירים מידע לצד המילים.

הכוונה שלנו חשובה, והתגובה שמתקבלת נותנת מידע על האופן שבו המסר הובן.

כאשר משהו אינו מצליח, אפשר לצד האכזבה לאסוף מידע, ללמוד ולשנות את הצעד הבא.

התנהגות יכולה להתפתח כדי להשיג הגנה, שייכות, שליטה או הקלה — גם אם התוצאה מזיקה.

אפשר להפריד בין הזהות לבין פעולה או דפוס, וכך לאפשר אחריות ושינוי בלי למחוק את ערך האדם.

מטרה רחבה הופכת נגישה יותר כשמפרקים אותה לפעולות קצרות, ברורות וניתנות לבדיקה.